‍‍10.26.2015 // י״ג חשון תשע״ו

סוכות:
החגים בלוח השנה שלנו מבטאים בדרך כלל שני היבטים הנקשרים זה בזה: פן היסטורי בו אנחנו נזכרים בזיכרון עמוק באירוע שהתרחש בהיסטוריה הישראלית ופן חקלאי בו אנחנו מתחברים אל הטבע והאדמה הסובבת אותנו שמתחדשת כמו מעגל השנה כל העת. כך פסח שהוא חג יציאת מצרים וגם חג האביב, כך שבועות שהוא חג מתן תורה וחג הקציר, כך ראש השנה שהוא על פי חז"ל יום בריאת העולם והיום הראשון בשנה בו הלבנה מתכסה ועוד. החיבור בין שני היבטים אלו, זה החווה את לוח השנה כמעגלי, המתחדש לנגד עינינו כל רגע ורגע וזה החווה את לוח השנה כלינארי, המתחיל רצף אי שם בהיווצרותו של עם ישראל וממשיך בקו ארוך ודק עד אלינו – מעלה מחשבות שונות על מושג הזמן, על היחס בין עבר להווה ועוד, שלא אעסוק בהן במסגרת זו. תמונה של זו מערכת החגים יוצרת סימן שאלה על אחד החגים האהובים כ"כ על כולנו: סוכות.

 

בהיבט החקלאי הפסוקים חוזרים שוב ושוב שזהו "חג האסיף" שנחגג עם צאת השנה. כלומר, זמן סוכות הוא הזמן בו החקלאי אוסף את התבואה שגידל אל תוכו ביתו ומתמלא שמחה ותפילת הודיה על השפע שבירך אותו ה'. גם בעיניים של האדם המודרני שבדרך כלל איננו חקלאי, מסמל הזמן של חג הסוכות זמן של סוף השנה הקודמת ורגע לפני מה שאנחנו מכנים "אחרי החגים" בו העצים מתפשטים מהעלים שעליהם והעולם כולו לובש אפרוריות של סתיו. אבל מה ההיבט ההיסטורי שאנחנו מציינים בחג סוכות?

 

על פניו התשובה פשוטה שהרי הפוסקים אומרים במפורש: "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". חז"ל מתלבטים האם הסוכות הללו היו סוכות של ממש או שמא ענני השכינה, אך ברור הוא שההקשר ההיסטורי של חג סוכות הוא השנים בהם הלכו עם ישראל במדבר והקב"ה דאג וסיפק לנו את כל צרכינו הגשמיים והרוחניים. ובכן מה הבעיה? כשנחזור אל לוח השנה וניזכר שסוכות נחגג בתאריך ט"ו בתשרי, נדמה לי שכמה שלא נחפש קשר בין התאריך הזה לבין הדאגה של הקב"ה לצרכי עם ישראל במדבר, נמצא את עצמנו אובדים בערפל. היציאה אל המדבר התרחשה בדיוק חצי שנה לפני ט"ו בתשרי – בי"ד בניסן עת יצאנו ממצרים, ולמעשה מאותו רגע היה עם ישראל במדבר והיה צורך שסביר שסופק ע"י הקב"ה מההתחלה, לסוכה למגורים, לאוכל ומשתה, לענן של שכינה מגן ומציל וכן הלאה. מדוע נבחר דווקא תאריך ט"ו בתשרי לציון הדאגה של הקב"ה אלינו? או במילים פשוטות: מה הקשר בין התאריך בו אנחנו חוגגים את חג הסוכות לבין האירוע ההיסטורי שהוא מציין? אפשר להציע פתרונות לשאלה: לדוגמא שתאריך זה הוא אמצע החודש הראשון, כלומר הפעם הראשונה בלוח השנה בו הלבנה נראית במילואה, ועל כן נבחר דווקא תאריך זה, או לחילופין שתאריך זה היה ארבעה ימים אחרי יום הכיפורים בו הקב"ה האמר למשה רבינו: "סלחתי כדבריך" לאחר חטא העגל. הגר"א ביקש להציע שיום זה היה היום בו התחילו לאסוף כספים לבניית המשכן – אך נדמה לי שכל החיפוש אחרי פתרונות והצעות חוטא אל הנקודה בעתיה נבחר דווקא תאריך זה. למה אני מתכוונת? הדאגה של הקב"ה לחיינו כעם וכיחידים היא הנקודה אליה אנחנו מוזמנים להתחבר בחג הסוכות, לשם כך אנחנו יוצאים מבית הקבע שלנו ועוברים לדירת עראי המזכירה לנו את השמיים שמעלינו שצריכים להיראות מבעד לענפי הסכך ומספרת לנו שגם כאשר אנחנו צפונים בתוך קירות הבטון שבנינו, הקב"ה הוא הנותן לנו כוח לעשות חייל ודואג לצרכינו. הדאגה של הקב"ה לעם ישראל במדבר ולאורך ההיסטוריה כולה היא משהו שמתרחש כל העת, בכל רגע ובכל נקודת זמן שנבחר באופן האקראי ביותר. נדמה לי שכיוון שסוכות בהקשרו ההיסטורי איננו מסמל אירוע שיש לו התחלה ויש לו סוף מוגדר, אלא מציין אטמוספירה שמלווה אותנו מהרגע בו יצאנו ממצרים ועד עצם היום הזה  – אין מתאים מכך שלא תהיה סיבה לבחירת התאריך בו נחגוג את חג סוכות וניזכר בדאגת ה' לנו. לשון אחר: האקראיות של התאריך בו חל חג סוכות קשורה להכרה שלנו שהשגחת ה' עלינו איננה תלויה בזמן, במקום או באירוע מסוים – אלא היא חלה תמיד מאז ועד עתה.
חג סוכות מזמין אותנו להתבוננות בחיים שלנו, לחיפוש ומציאה של אותם חללים ומקומות בהם אנחנו חווים את יד ה' וחייב אדם לראות את עצמו בכל חג סוכות כאילו הוא ישב בסוכת המדבר ולחפש את הסוכה: הגשמית או הרוחנית שמעניק לו ה' בחייו עתה.

 

שבת שלום וחג שמח
חנה