‍‍02.13.2015 // כ״ד שבט תשע״ה

פרשת משפטים: מהתגלות לברית

פרשת משפטים היא אחת הפרשיות העמוסות ביותר במצוות, למעשה פרשה זו עם רעותה שבספר דברים (פרשת כי תצא) מהוות את רצף הפסוקים העומד בתשתית כמעט כל ההלכות הנובעות מסדר נזיקין וסדר נשים שבש"ס. פרקים אלו מעלים את אחת השאלות החשובות ביותר ביחסנו אל עולם ההלכה והיא שאלת הפרשנות ההלכתית של חז"ל לפסוקים ומקורה והתפתחותה של התורה שבעל פה. ובכ"ז אני בוחרת לברוח (גם) השנה אל הפרק החותם את פרשת משפטים ובו שוב לאחר פרקים של מצוות: סיפור. הסיפור מספר על עליית משה להר סיני, על קבלת הלוחות, על תגובת העם לדבר ה' ועל הקורבנות והברית שנחקקת בין עם ישראל לקב"ה. השאלה מה היחס בין המתואר בפרק זה למה שקראנו בשבוע שעבר בפרשת יתרו על עליית משה להר, על קבלת הלוחות ועל תגובת העם נתונה במחלוקת תנאים במכילתא: ת"ק סובר שהפרשות מספרות סיפור התרחשות שונה – זה שבפרשת יתרו קדם למתן תורה וזה שבפרשת משפטים התרחש לאחר קבלת המצוות שבפרשה שלנו. רבי יוסי ברבי יהודה סובר שהפרשות מתארות התרחשות אחת (אגב: גם הראשונים על אתר חולקים בשאלה זו: רש"י סובר כת"ק והרמב"ן סובר כרבי יוסי ברבי יהודה). לשיטתו של רבי יוסי ברבי יהודה צריך לשאול מדוע ראתה התורה לחלק תיאור של התרחשות זהה לשני מקומות שונים ולהפריד את שני התיאורים ע"י רצף המצוות שבפרשת משפטים.

אני מבקשת לעיין בשאלה זו דרך השוואה של מספר נקודות בין התיאור של מתן תורה שבפרשת יתרו לבין התיאור של מתן תורה שבפרשה שלנו:

 

נדמה שההבדלים בין שתי הפרשיות קשורים בטבורם לשאלה כיצד לתפוס את הקשר והעמידה של העם נוכח התגלות אלוקית: פרשת יתרו מתארת התגלות אלוקית – ההתגלות באה בקול גדול ומשתקת את השומעים אותה שהפוכים כמעט בעל כורחם למבוהלים ומצייתים למחזה האדיר שמתגלה להם. פרשת משפטים מתארת כריתה של ברית בין האלוקים לעם – הברית נכרתת, כמו כל ברית, בין שני שותפים והופכת את העם השומע את דבר ה' למחויב מתוך שותפות לדרך ה'. הברית (שזהו ביטוי שמופיע במפורש בפרשה שלנו) מאפשרת לעם לבקש להבין, מאפשרת לזקנים להיות שותפים לרוח הנאצלת, מאפשרת לא להיבהל אלא להיות שותף ואולי גם תובעת את החיבור האישי והעמוק בין דבר ה' לאדם.

שני תיאורים של מתן תורה, שני ציורים של אופיים שונים של עבודת ה' ושל הדרך בה נפגש האדם עם אלוקיו. ואולי נכון יותר לומר, שני שלבים לבניית הקשר בין האדם לאלוקים ממקום של התגלות המשתק ומבטל את האדם למקום של כריתת ברית המשמחת ונותנת כוחות ושותפות לאדם בקשר זה

שבת שלום

חנה דרייפוס