‍‍12.11.2017 // כ״ג כסלו תשע״ח

פרשת וישב: י"ט בכסלו – יהודה ויוסף

 

אתמול ציינו בעולם החסידי את חג י"ט בכסלו. בתאריך זה השתחרר רבי שניאור זלמן מלאדי האדמו"ר הזקן, בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד מהכלא הרוסי לפני מאתיים וחמש עשרה שנה. כליאתו של האדמו"ר בכלא התרחשה בעקבות הלשנה של יהודים מתנגדים לצר הרוסי על פעילות "ציונית" של האדמו"ר שאסף כספים לצדקה ליהודים שחיו בארץ ישראל. פעולה זו נתפסה כסיוע לאימפריה העותומאנית ששלטה בארץ ישראל וניהלה מלחמה עם השלטון הרוסי. סיפור זה יכול לשפוך מעט אור על עוצמת המאבק שהתנהל בעם ישראל לפני מאתיים שנה בין שני העולמות הדתיים המשמעותיים שתפסו מקום ביהדות אירופה: ההתנגדות בהנהגת הגר"א והחסידות בהנהגת הבעל שם טוב. לכבודה של החסידות אני מבקשת השבת להביא מתורתו של המי שילוח (רבי מרדכי יוסף ליינר, האדמו"ר מאיז'ביצה) שנדמה לי שהפרשנות שלו לפרשת השבוע שלנו מבקשת לרמז לשורשי המאבק ההיסטורי האידיאולוגי הזה.

 

פרשת השבוע שלנו מתחילה לתאר את המאבק הפנימי שמתחולל בין יוסף ליהודה. יוסף בנה הבכור של רחל האשה האהובה על יעקב ויהודה האח החזק והמוביל מבניה של לאה האשה הוולדנית של יעקב. מאבק זה ילווה אותנו כמובן עד לסיומו של ספר בראשית. הפרשנות החסידית לסיפור מחפשת להסביר איך המאבק איננו רק מאבק אישי בין שתי דמויות אלא למעשה מתחבאות כאן שתי תפיסות עולם המנהלות וויכוח ומאבק ביניהם.

 

יוסף הוא שם קוד בעולם החסידי למידת יסוד, זו השומרת על הברית ומתנהלת בצדיקות על פי מה שנדרש, ובמילותיו של המי שילוח: "כי עניין החיים שנתן הקב"ה בשבט אפרים הוא להבינו תמיד בכל דבר מעשה על הדין וההלכה מבלי לזוז ממנו". האופי הדתי של עבודת ה' שמתחבאת בדמות זו הוא אופי של שמירת מצוות כהלכתה בדקדקנות ובהתמדה, מתוך אמונה והכרה שמעשה המצוות הם הדרך להתחבר לקב"ה ולעשות רצונו. עולם דתי כזה מסור ומקפיד לפרטי ההלכות אך עשוי לעיתים מרוב מחויבות להלכה לשכוח את מחויבותו לקב"ה.

 

יהודה הוא שם קוד בעולם החסידי למידת מלכות, זו שאין לה מעצמה דבר אבל היא השלטת והיוצרת את פני הדברים, ובמילותיו של המי שילוח: "שורש החיים של יהודה להביט לה' בכל דבר ולא להתנהג ע"פ מצות אנשים מלומדה אף שעשה אתמול מעשה כזו מכל מקום היום אינו רוצה לסמוך על עצמו רק שהש"י יאיר לו מחדש רצונו יתברך ועניין הזה יחייב לפעמים לעשות מעשה נגד ההלכה " האופי הדתי של עבודת ה' שמתחבאת בדמות זו הוא אופי של חיפוש אחר דבר ה' המיוחד אותו אומר לי הקב"ה כעת, מתוך מחשבה שהקב"ה ממשיך לדבר עם העולם גם אחרי מתן תורה ורק דרך הקשבה לקול העכשווי אדע מה הוא רצון ה' ממני כעת (שעשוי לפעמים להיות שונה מההלכה הקבועה). עולם דתי כזה מבקש לחפש ולהקשיב אך דבר ה' המתחדש וליצור קשר ייחודי בין האדם לקב"ה אך עשוי לעיתים להקשיב בעיקר לעצמו ולכונן מערכת נפלאה של יחסים עם עצמו שהקב"ה באמת לא נוכח בהם.

 

והמאבק בין הדמויות, המאבק בין העולמות הדתיים השונים ילווה אותנו עד לסיומו של ספר בראשית ואולי ימשיך וילווה אותנו בחיי עבודת ה' שלנו, גם אם לא בעוצמה שהיתה לפני מאתיים שנה: כיצד פוגש אדם אלוקים? מה תפקידם של המצוות בקשר שלנו עם הקב"ה? מה מקום יש לדינמיות בקשר בין אדם לקב"ה? האם הקב"ה ממשיך לדבר עם האדם גם כיום ואם כן איך לומדים להקשיב לקולות הללו?

 

שבת שלום,

חנה