‍‍11.14.2017 // כ״ה חשון תשע״ח

פרשת חיי שרה

בראשיתה של פרשת השבוע מצווה אברהם אבינו את עבדו ללכת לחרן לחפש אשה לבנות יצחק. חיפוש זה מהווה חלק ממהלך הפרשה כולה בו אנחנו נפרדים מדור שרה ואברהם ומכוננים את דור ההמשך החדש: יצחק ורבקה. שאלה נוקבת היא מדוע מחפש אברהם את זיווגו של יצחק בנו דווקא באותו מקום ממנו הלך בציוויו של הקב"ה ובאחת השנים הקודמות התייחסתי אליה. השנה ברצוני להתבונן בשיח המוזר שמתנהל בין אברהם לעבד בראשית הפרשה ובהתגלגלות שהוא מציע להבנת המשך הפרשה.

 

אברהם מצווה את עבדו לא לקחת אשה לבנו מנשות הכנעני אלא לצאת למסע בחרן, והעבד שמנסה להבין את ההוראות עד דיוקן מקשה מה יעשה במידה והאשה שימצא בחרן לא תרצה ללכת אחריו לארץ כנען? בתגובה עונה לו אברהם אבינו: " ֣ הִש מֶר לְ ֔ך ֥ פֶן־ת שִ יב ֖ אֶת־בְנִ י ֽש מ ה: ה' ֣ אֱל ֹק י ֗ הַש מַ יִם ֨אֲשֶ ר ֜ לְק חַ נִי ֣מִב ית ֘ ָאבִי ֣ ּומ אֶ רֶ ץ ֽמ ֒ ֹולַדְתִי ֨ וַאֲשֶ ר ֜ דִבֶר־לִ י ֤ וַאֲשֶ ר ֽנִ ֽשְבַ ֙ ע־לִי ֔ ל אמ ֹ ר ֨לְזַ ְרֲע ֔ך ֖אֶת ן ֣ אֶת־ה ָארֶ ץ ֑הַז ֹ את ֗הּוא ֤ יִשְלַח ֙ מַלְָאכֹו ֔ לְפ נֶ יך ֥ וְל קַ חְת ֛אִש ה ֖ לִבְנִ י ֽמִש ם: ֨ וְאִם־ל ֹ א ֤ תֹאבֶ ה ֽה ֙ אִש ה ֣ל לֶ כֶת ֔ ַאחֲרֶ יך ֕ וְנִקִ ית ֖ מִשְבֻע תִ י ֑ז ֹ את ֣רַ ק ֔ אֶת־בְנִ י ֥ל ֹ א ֖ת ש ב ֽש מ ה". קריאת דבריו של אברהם מעלה מבוכה שכן כאשר אנחנו קוראים את ראשיתה נשמע שיש בה הרגעה לעבד האומרת וכמעט מבטיחה שהוא לא עשוי לעמוד בדילמה זו שכן אמנם הוא ההולך לחפש את האשה בפועל, אך ה' אלוקי השמיים, זה שציווה על אברהם לצאת מחרן וללכת לארץ כנען הוא זה שילווה את העבד במסע וישלח לו מלאך למצוא את האשה הנכונה והמתאימה ליצחק בנו. ובכ"ז לאחר דברי הרגעה אלו – הניתנים בפיו של אביר האמונה כדגם למבט שצריך היהודי המאמים לרכוש על חששותיו במציאות: נוכחותו של הקב"ה תסדר את העניינים, עדיין ממשיך אברהם ואומר לעבד: ואם בכל זאת לא תרצה האשה לבוא אחריך – הרי פטור אתה משבועתי זו ובתנאי שלא תקח את יצחק לחרן. האדם המאמין שקורא את התשובה מתקשה להבין: אם ה' מתערב בשליחות, אם מלאך ה' יסייע לעבד במציאת האשה הנכונה – כיצד ייתכן שנשארת הדילמה? איך יכול להיות שעדיין לא תאבה האשה המתאימה: זו שהקב"ה בחר בכבודו בועצמו, ללכת אחרי העבד לארץ כנען?

 

נדמה לי שפרדוקס זה מבקש לשרטט ציור חדש ואחר של אמונה בקב"ה: אמונה כזו שאיננה סוגרת על המציאות וגם איננה משחררת את האדם לגמרי מחששותיו, מהדילמות שלו ומההתמודדות שיהיה צריך הוא להתמודד בתוך המציאות עצמה. כדי להבין יותר את מבנה האמונה המורכב הזו, אני מבקשת לבחון את צומת אמונה שמעמידה אותנו המשכה של פרשה שלנו. כאשר מגיע העבד לחרן ותוהה איך ימצא את האשה הנכונה, הוא מחליט לעמוד ליד הבאר לעשות מעין תנאי או מבחן שיסייע לו לדעת מי היא האשה שהקב"ה רוצה שיבחר ליצחק, וכך מתארים הפסוקים את עמדתו של העבד: "ה' ֙ אֱל ֹק י ֣ אֲד ֹנִ י ֔ ַאבְר ה ם ֥ הַקְר ה־נ א ֖ לְפ נַ י ֑הַּיֹום ֕ וַעֲש ה־חֶ סֶד ֖עִ ם ֥ אֲד ֹנִ י ֽ ַאבְר ה ם: ֛הִנ ה ֥ ָאנֹכִ י ֖נִצ ב ֣ עַל־ע ין ֑הַמ יִ ם ֙ ּובְנֹות ֣ ַאנְש י ֔ה עִ יר ֖ י ֹצְאֹ ת ֥ לִשְאֹ ב ֽמ יִם: ֣ וְה י ה ֽהַ ֗ נַעֲר ֨אֲשֶ ר ֤אֹמַ ר ֙א לֶ ֙ יה ֤ הַטִי־נ א ְ ַכ ד ֙ך ֔ וְאֶשְתֶ ה ֣ וְָאמְר ה ֔שְת ה ֖ וְגַם־גְמַלֶ יך ֑ ַאשְקֶ ה ֤אֹת ּה ֙הֹכַ ֙חְת לְ ַע ְב ְד ֣ך ֔ לְיִצְח ק ֣ ּוב ּה ֔א דַ ע ֥ כִי־ע שִ ית ֖חֶ סֶד ֽ עִם־אֲד ֹנִ י" ושוב, קריאת דבריו של עבדו של אברהם מעוררת שאלה מה מתרחש כאן ומה משמעות הכפילות בדבריו של העבד לקב"ה: אם מדובר בתפילה שהקב"ה יעשה עימו חסד וימצא לו האשה הנכונה מה צורך יש במבחן האופי? ואם דובר במעין מבחן אופי לטוב ליבה של רבקה לכאורה מה צורך בתפילה לחסד האלוקי שיפקח עיניו ויגלה לו שהנה מולו ניצבת האשה הראויה ליצחק והרי תוצאות המבחן פשוטות? ניתן כמובן להסביר שהתפילה לחסד ה' היא תפילה לכך שתגיע לבאר אשה שתעמוד במבחן ואולי שהאשה הזו תהיה גם ממשפחתו של אברהם כמו שאכן מתרחש בפועל – אך אולי צריך לומר יותר מזה: האמונה עליה מתחנך העבד בביתו של אברהם, היא איננה אמונה פשוטה: כזו שפותרת את האחריות האדם מלבחון את המציאות, מלתהמודד בדילמות ובהכרעות, מלשקול את המציאות בעיניים של האדם עצמו. כשם שאברהם המאמין לא סבר שעצם נוכחותו של הקב"ה תפתור את האפשרות שאולי האשה המתאימה לא תרצה להגיע לארץ, כך העבד המאמין לא סובר שעצם נוכחות וחסדו של הקב"ה יזמן לו את האשה הנכונה.

 

ברוח דברים אלו יש להבין גם את מה שמתארים הפסוקים שמתרחש כאשר מגיעה רבקה אל הבאר ומתחילה לשאוב מים לעבד ולגמלים, ושם כותבים הפסוקים: " ֥ וְה אִ יש ֖ מִשְת א ה ֑ל ּה ֕ מַחֲרִ יש ֗ל דַ עַת ֽהַ ֧ הִצְלִ יחַ ה' ֖ דַרְ כֹו ֽ אִם־ל ֹ א". רש"י מסביר שעל אף שבמבחן האישיות עמדה רבקה, מבקש העבד לראות האם חסדו של ה' התגלה והיא גם ממשפחתו של אברהם. הראב"ע מסביר גם הוא שעל אף שבמבחן הראשון עמדה משתאה העבד לראות האם תבקש שכר על המעשה וכך ידע האם באמת עמדה במבחן אם לאו. אבל אולי יש לומר שהעבד משתאה לדעת האם מבחן האישיות שהציב לאשה, האם האופן האנושי והבחירי בו הכריע לבחון את המציאות – עולה בקנה אחד עם מבטו של הקב"ה על המציאות. שכן אמונה איננה מציאות סגורה שאיננה מותירה לאדם מקום לבחור, להתמודד ולהחליט וממילא היא גם איננה מציאות סגורה שלא מותירה לאדם מקום ליפול ולטעות.

 

שבת שלום,

חנה